מה קרה בפגישת גישור גירושין לאחר פסק הזמן שלקחו בני הזוג – חלק שישי
לאחר פגישת גישור גירושין השלישית, ירון וירדן לקחו פסק זמן, על מנת שירדן תוכל להכיל ולהפנים את הדברים שאמר ירון במסגרת הפגישה.
במהלך פסק הזמן ירון התקשר למגשר הגירושין, עמית חיימוביץ' ושוחח אתו על המצב בבית ולאחר מכן המגשר דבר עם ירדן ובמהלך השיחה סוכם שיערכו פגישת גישור רביעית על מנת להתקדם.
ירון וירדן הגיעו לפגישה והתיישבו מולי, ניתן היה להרגיש את המתח ביניהם כשהם לא החליפו ולו מילה אחת, זאת בניגוד לפגישות הגישור גירושין הקודמות שבהן שררה אווירה נעימה והם ידעו לדבר על ענייני הגירושין לרבות משמורת וזמני שהות ומזונות הילדים, תוך הקשבה ופתיחות לשמוע האחד את השני ותוך שהם רואים יחד את האינטרסים המשותפים כמו אחריות הורית וטובת הילדים.
" אז מה שלומכם ? " שאלתי, " איך עברו עליכם השבועיים וחצי אחרונים ? "
סביר, ענה ירון, " לא היה קל זה ברור, במיוחד אחרי פגישת הגישור הקודמת שאחריה ירדן פשוט השתנתה, הסתגרה בחדר, בוכה, מאשימה את כל העולם ובמיוחד אותי."
" מאשימה ? ", ענתה ירדן, " אתה בכלל מבין איך פגעת בי ? איך כל השנים האלה הסתרת ממני, שיש לך ילד בן שמונה ולא טרחת כל התקופה הזו לספר לי על זה, כשהבאנו לעולם לנו שתי בנות משותפות, כשהייתה ביננו מערכת יחסים שמבוססת על אמון לפחות כך חשבתי ועכשיו פתאום אני מגלה, שהסתרת ממני מידע כל כך חשוב. איך אתה בכלל יכול להסתכל לי ולבנות בעיניים ? "
ברור שאני יכול להסתכל לבנות בעיניים, השיב ירון, " לא עשיתי להן שום דבר רע ואת יודעת טוב מאוד, עד כמה אני אוהב אותן ומחובר אליהן ועד כמה הן חשובות לי, הן יכירו את איתמר אח שלהן בהדרגה.
אני כל כך שמח שלא אמרתי לך על זה במהלך הנישואין שלנו עוד לפני שרצינו להתגרש, תראי איך את מגיבה, זה לא שבגדתי בך עם אישה אחרת, איתמר הוא ילד ממערכת יחסים קודמת שהייתה לי, עוד לפני שהכרנו. אז מה למה את לוקחת את זה כל כך קשה ? "
למה ? אתה באמת שואל למה ? השיבה ירדן בכעס, " בגידה לא חייבת להיות פיזית, מבחינתי העובדה שלא ספרת לי עד לפני שבועיים וחצי על זה שיש לך ילד בן שמונה, זו בגידה בי, בגידה בבנות שלנו, שלא יודעות בכלל שיש להן אח, איפה האחריות ההורית שלך הייתה ? איפה אתה היית כל הזמן הזה ? מה חשבת לעצמך ? "
" את יודעת מה, ירדן עדיף בכלל לא לענות ", אמר ירון בתסכול, " הרי כל תשובה שתהייה לי, לא תספק אותך, מבחינתך, אני אשם וזה הכל. כן יש לי אחריות , אני מודע לזה, פחדתי וחששתי מהתגובה שלך ומה זה יעשה למשפחה שלנו, כנראה שטעיתי אני מצטער ובאמת מבקש סליחה. אם את לא מסוגלת לראות גם את הצד שלי ולקבל את הסליחה שלי, אז אולי בכלל עדיף שלא היינו באים פגישת הגישור וזהו. "
" עכשיו אתה מבקש סליחה, אחרי ששיקרת לי כל כך הרבה שנים, אתה יודע אני עכשיו משחזרת כשהייתי מתקשרת אליך לשאול איפה אתה, והיית מספר לי שאתה בעבודה כשבכלל היית עם הבן שלך, כמה פעמים שקרת לי ולבנות כמה ? "
ירון, לא ענה, הוא שתק. המתח היה באוויר.
זו הייתה הפעם הראשונה שהם באמת דיברו ושחררו את מה שישב להם על הלב, אחרי פגישת הגישור הקודמת ולכן נתתי להם פשוט לשחרר קיטור ולהוציא את הדברים.
לאחר מכן, שאלתי את ירדן..